בקהילות יהודיות ומוסלמיות רבות בימים שלפני החתונה נהוג לערוך את טקס החִינה המהווה מעין מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים בחומר אדום-כתום המופק מצמח ששמו העממי הוא "חִינָה" בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע. יש הסוברים, שמקור המילה חינה הוא צירוף המילים למצוא חן, כך, שבערב החינה צריכה הכלה למצוא חן בעיני חתנה המיועד.
במסורת היהודית ניתן פירוש נוסף לשמה של החִנה, כרמז לשלוש המצוות בהן מצווה האשה:
- חלה - מצוות הפרשת חלה מן העיסה
- נִדה - מצוות הקשורות בטהרת המשפחה
- הדלקת הנר - מצוות
